פסק-דין בתיק ת"א 2061-06

(אישור סופי של הסדר פשרה בתובענה הייצוגית)

1.         התובעות הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת, שהינה יצרנית של מוצרי מזון, וביניהם מעדני חלב הידועים בשם " מילקי", "דניאלה" ו "סקי מוקצף" (להלן: "המוצרים"). הטענה שהועלתה בתובענה היא כי קיימת הטעייה של הצרכנים בנוגע לכשרותם של המוצרים: אלה הוצגו לציבור ככשרים באישור הרבנות הראשית ומי מטעמה, חרף העובדה שבמועדים הרלבנטיים לתביעה (1999 - 2004) הכילו מוצרים אלו ג'לטין העשוי מעצמות בקר, שאיננו כשר. מוצרים אלו לא קיבלו תעודות הכשר כנדרש על פי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 ותקנות איסור הונאה בכשרות (תעודת הכשר), התשמ"ט-1988 (להלן: " חוק הכשרות" ו "תקנות הכשרות"). יתר על כן, הרבנות הראשית שללה את כשרותו של הג'לטין המצוי במוצרים אלו.

עילות התביעה שצוינו בבקשה הן: הפרת סעיפים 5-4 לחוק הכשרות ותקנותיו; הטעייה, אי-גילוי ומצג-שווא לפי סעיפים 2, 6 ו-17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וסעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; הפרת חובת תום הלב לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים; עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש); עוולת תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש); התעשרות שלא כדין לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

הקבוצה התובעת הוגדרה ככוללת את כל ציבור הצרכנים שומרי הכשרות שרכשו את המוצרים בין השנים 1999 - 2004. הסעדים שנתבקשו הם פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, קרי: עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה של הרצון, בסך 3,000 ש"ח לכל חבר בקבוצה אשר נטען כי היא כוללת כ-2 מיליון איש (סה"כ פיצוי בסך של 5.7 מיליארד ש"ח). בנוסף, פיצוי ממוני בסכום השווה למחיר המוצרים שרכשו חברי הקבוצה, וסך הכל לגבי הקבוצה כולה: 6.6      מיליארד ש"ח.

2.         הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה בתחילה גם כנגד הרבנות הראשית  לישראל והרבנות המקומית נהריה, אך אלו נמחקו לאחר מכן ונותרה רק שטראוס-עלית בע"מ (להלן: " הנתבעת"). הנתבעת הודתה בתשובתה לבקשה כי במועדים הרלבנטיים לתביעה לא היו בידה תעודות הכשר פורמליות כנדרש. אך לטענתה, ניתנו לה אישורי כשרות זמניים מהרבנות הראשית לישראל ומרב העיר נהריה. כמו כן טענה הנתבעת כי על פי חוות דעת רבניות שהגישה לא נפגמה כשרותם המהותית של המוצרים, משום שלא קיים ג'לטין צמחי; הג'לטין שבמוצרים עובר תהליך אשר הופך אותו ל "פרווה". לכן גם ג'לטין מיוצר מעצמות של בהמות טמאות, שלא עברו שחיטה כשרה (ג'לטין מנבלה וטרפה, המכונה ג'לטין מנו"ט), ראוי לשימוש במוצרי החלב. עוד טענה הנתבעת כי התובענה איננה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית, ואף חלקה על עילת התביעה האישית של התובעות ועל הסעדים המבוקשים.

            לאור טענות הנתבעת, ולאחר מחיקת הצדדים האחרים, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הן: האם היו המוצרים הנ"ל כשרים מבחינה מהותית, והאם ניתן להם אישור כשרות כנדרש על פי החוק. במידה והתשובה על שאלות אלו שלילית, קיים צורך לבחון האם התנהגות הנתבעת נותנת בידי חברי הקבוצה עילת תביעה מאלו שפורטו לעיל, מה היקף הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה ומה דרך מתן הסעד לקבוצה.

3.         לאחר שהתקיימו מספר דיונים מוקדמים בתיק והוגשו כל הראיות בבקשת האישור, נקבע מועד לשמיעת הראיות בבקשה. אלא שאז הגישו הצדדים הודעה על הסדר פשרה שהושג ביניהם. ביום 18.3.10 התקיים דיון בעניין הסדר הפשרה, ובית המשפט העיר לצדדים הערות שדרשו תיקון של ההסדר. לאחר שהוגש הסדר פשרה מתוקן, שבעקבותיו אישר בית המשפט באישור ראשוני את הסדר הפשרה ביום 18.7.10 (להלן: " הסדר הפשרה"). בהחלטה זו הוריתי לצדדים לפעול על פי הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18 ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: " החוק"), בכל הנוגע לאישור הסדר הפשרה, לאחר שלא מצאתי טעם לדחות את ההסדר על הסף. בהתאם לכך פורסמו הודעות בעיתונים הכוללים את הסדר הפשרה, והעתק מההחלטה נשלח ליועץ המשפטי לממשלה שהתבקש להתייחס גם לשאלת הצורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב) לחוק.

4.         לפי הסדר הפשרה שהושג בין הצדדים, הקבוצה התובעת היא ציבור שומרי הכשרות בישראל המקפידים על הכשרי הכשרות של הרבנות הראשית ומי מטעמה, ואשר רכשו או צרכו בין השנים 1999 - 2004 את מוצרי הנתבעת " מילקי", "דניאלה" או " סקי מוקצף". לפי ההסדר תפצה הנתבעת את הקבוצה במוצרי חלב מן הסוג המפורט בהסדר, ובכמויות המפורטות בהסדר ( כ-1.5 מיליון מוצרים), כאשר שווי ההטבה המסתכם בכ-6 מיליון ש"ח. המוצרים יסופקו בתקופה של שנתיים ימים מיום אישור סופי של ההסדר, הן למוסדות לימוד דתיים והן לעמותות הסעדה או מועדוניות ילדים המספקות מזון כשר, בהתאם למפורט בנספח ג'-ג'1 להסדר הפשרה. החלוקה תתבצע באמצעות המערך הלוגיסטי של ארגון "לקט ישראל", התומך בלמעלה מ-250 עמותות לנזקקים (הפרטים לגבי הפיצוי מצויים בסעיף 8 להסכם). בנוסף, תיתן הנתבעת הנחה בשיעור 12% על המוצרים " מילקי" ו "דניאלה" במשך שנתיים מיום ההסדר בהתאם לפרטים שבסעיף 8 להסדר. הודעה על הוזלה זו תינתן בעיתונות בנוסח שצורף להסכם הפשרה כנספח ד'. שווי הטבה זו הינו בסך של כ-2 מיליון ש"ח. הנתבעת התחייבה לדאוג כמיטב יכולתה לכך שההנחה תגיע לכיסם של הצרכנים. זאת ועוד, הנתבעת אף התחייבה לתרום במשך שנתיים סך כולל של 500,000 ש"ח למחלקות ילדים בבתי חולים בפריפריה, בהתאם לרשימה שתוסכם מראש. סך כל ההטבה הצרכנית על פי הסדר הפשרה הוא כ-8.5 מיליון ש"ח, בהתאם לתחשיב רואה החשבון של הנתבעת, המגובה בתצהיר, שהוגש לבית משפט במעטפה חסויה.

בנוסף, הוסכם שהנתבעת תשלם לתובעות המייצגות גמול כולל בסך 100,000 ש"ח, ולבאי-כח הקבוצה ישולם שכר טרחה בסך 700,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לעניין זה הביאו הצדדים בחשבון את חשיבותה של הסוגיה הציבורית נשוא התובענה ואת הציבור הרחב שהיא משרתת; התועלת הציבורית שהתביעה הביאה, והמתבטאת בהטבה שתינתן לציבור; הסיכון והטרחה של באי-כח הקבוצה; מורכבות ההליך והעבודה הרבה שהושקעה בו; והצורך בעידוד תובענות ייצוגיות מוצדקות.

            הצדדים פרטו בהסכם הפשרה את השיקולים שהביאו אותם להסדר. מחד, הנתבעת הודתה שבמועדים הרלבנטיים לא היה הכשר פורמאלי לג'לטין שבמוצריה, משום שהרבנות הראשית החליטה להחמיר את דרגת ההקפדה בעניין זה החל משנת 1999. עקב כך נפתח תהליך ממושך של דיאלוג בין יצרניות המזון לבין הרבנות הראשית, ונבחנו דרכים שונות לפתור את הבעיה, שאכן נפתרה בשנת 2004. בשנה זו פיתחה הנתבעת קו ייצור מיוחד ומהודר, שהג'לטין בו כשר לכל הדעות. בתקופת הביניים לא נקטה הרבנות הראשית צעדים נגד הנתבעת לאכיפת סמכויותיה, אלא רק זרזה אותה להשלים את תהליך ההידור. בנסיבות אלו, סבורים הצדדים שהפשרה אליה הגיעו היא סבירה ומאוזנת.

הצדדים ביקשו להימנע ממינוי בודק, משום שחישוב ההטבה נתמך בתצהיר רואה חשבון ואין כל תועלת במינוי בודק כאשר הפיצוי מושתת ממילא על אומדנה, ואין מדובר בסכום נזק מדויק. מנגנון ההטבה פשוט לביצוע, וגם מטעם זה אין צורך במינוי בודק.

5.         ב"כ היועמ"ש הגיש את תגובתו להסדר הפשרה, בה הודיע כי איננו מתנגד לאישור ההסדר. עם זאת, סבר היועמ"ש בתחילת הדרך כי יש צורך במינוי בודק לצורך פיקוח על מתן ההטבות לפי ההסדר ובדיקת בסיס הנתונים של ההטבות. בעקבות הגשת תגובה זו, והגשת תגובות נוספות של הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמה, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אימות בסיס הנתונים הכספיים הנוגעים להטבות יערך על ידי מבקר חיצוני של המשיבה, בתצהיר שיוגש לבית המשפט, ואילו הפיקוח על מתן ההטבות יתבצע באמצעות דיווחים שנתיים בתצהיר שתגיש המשיבה לבאי-כח המבקשות עד תום ביצוע ההטבה. לפיכך הוגשו לבית המשפט הנתונים המעודכנים במעטפה חסויה, באופן משביע רצון, והפיקוח על מתן ההטבות יהיה בהתאם לאמור לעיל.

6.         לא הוגשו התנגדויות להסכם הפשרה מטעם מי מחברי הקבוצה או כל גורם אחר, ואיש לא הודיע על רצונו לצאת מהקבוצה. פורסמו הודעות לציבור בהתאם להחלטת בית המשפט ונמסרו הודעות כנדרש ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט. מינויו של בודק אינו חיוני, גם לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לאור מנגנון הבדיקה והפיקוח שנקבע ופורט לעיל. בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה שאין צורך במינוי בודק שיעכב את ביצוע הסכם הפשרה ללא תכלית של ממש. כמו כן בחנתי את תנאי הסכם הפשרה למול הסיכונים והסיכויים של הצדדים, ונראה לי כי מדובר בהסכם פשרה מאוזן היטב, אשר מעניק, בעקיפין, לחברי הקבוצה התובעת ולציבור כולו פיצוי של ממש בשווי של 8.5 מיליון ש"ח. לעניין זה יש להביא בחשבון את הסיכון של הנתבעת, אשר הודתה שלא היה אישור כשרות פורמאלי למוצרים ששיווקה בניגוד למה שהוצג לציבור. מנגד יש להביא בחשבון את טענות הנתבעת, לפיהן לא היה העדר כשרות מהותי של המוצרים. מדובר בסוגיה הלכתית השנויה במחלוקת. לא ראיתי סיבה שלא לאשר הסכם זה, וכך כאמור סבר גם היועץ המשפטי לממשלה. גם הסדר הצדדים לגבי התגמול לתובעות ולבאי כוחן סביר, ואולי אף עומד על הצד הנמוך, לאור חשיבות התביעה והפיצוי הממשי שניתן לקבוצה. לא נעלמה ממני העובדה שסכום התביעה הכולל שצוין בבקשה היה כ-15 מיליארד ש"ח, ואין ספק שהוא נופח באופן ממשי, כפי שנהוג לעשות, למרבה הצער, בתובענות ייצוגיות רבות. אך שכר הטרחה שנפסק לבאי-כח התובעות הולם, כאמור לעיל.

7.         לאור כל האמור לעיל, אני מאשר באופן סופי את הסדר הפשרה. באי-כח התובעות יפקחו על ביצוע הסדר הפשרה באמצעות דיווחים שנתיים בתצהיר שיקבלו מהנתבעת, וידווחו על כך לבית המשפט עם סיום מתן ההטבות.

8.         אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק, בהתאם לנוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום. הפרסום יהיה בעיתונים בהם פורסם האישור הראשוני של ההסדר, ויכלול את הפרטים המפורטים בסעיף 25(א)(ד) לחוק, תוך ציון עילות התביעה, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעד שנקבע ושיקולי בית המשפט בעניין אישור ההסדר. כמו כן יצוין כי לא הוגשו התנגדויות, תגובות או הודעות הימנעות, למעט עמדת היועץ המשפטי לממשלה כמפורט לעיל.

9.         המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי-כח הצדדים, וב"כ התובעות ידאג כי  העתק מפסק הדין ישלח ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס התובענות הייצוגיות לפי סעיף 19(ה) לחוק, בהתאם לאמור בתקנה 17 בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. לפי תקנה 16 לתקנות אלו יש צורך במשלוח פסק הדין גם לממונה על הגנת הצרכן והרשות לסחר הוגן במשרד המסחר והתעשייה.

ניתן היום,  ה' שבט תשע"א , 10 ינואר 2011 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: